סיפור בראשית כסיפור לידה

אחת השאלות המעסיקות את האדם מקדמת דנא היא הרצון לדעת כיצד החלו הדברים. מה היה ראשיתו של העולם? מהיכן הגיע?

כבר בעת העתיקה פיתחה האנושות סיפורים מגוונים אודות הבריאה. תרבויות שונות תיארו את ראשיתו של היקום ושל החיים בו באמצעות כלים אמנותיים: ציורים ותבליטים. לכל עם סיפור משלו, וגם לנו יש את הסיפור שלנו.
תמונות של סיפורי בריאה:

היו פילוסופים שהציעו כי האל ברא את העולם "יש מאין". לא כך מתואר סיפור הבריאה שבספר בראשית. על פי התיאור המקראי, האל השתמש בחומרים שונים בעת שברא את העולם.

בראשית פרק א, א-ג

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ; וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם; וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר.

שאלות

• מה היה מצב היקום בעת בריאת העולם?
• אילו חומרים נזכרים בפסוקים הראשונים?

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א). הפסוק מתאר כיצד נראו פני הדברים כאשר האל התחיל לברוא את העולם: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א, ב).
תוהו ובוהו. חושך. תהום. רוח. מים.
עצמו את העיניים ודמיינו לעצמכם את חמשת הדברים הנזכרים ברשימה זו:
"תֹהוּ וָבֹהוּ" מצב של כאוס.
"וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" עלטה מוחלטת וגם תהום, מעמקים.
"וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" רוח אלוהים (מצב פיזי ורוחני) ומים.
העלו את התמונה הזו בדמיונכם. מה היא מתארת?
תוהו ובוהו. חושך. תהום. רוח. מים.
כדי להבין את התיאור החידתי נתמקד במילה הראשונה הפותחת את סיפור הבריאה: "בְּרֵאשִׁית". מילה זו תסייע בפיענוח הסוד.
אם נשמיט את האות הראשונה של המילה "בְּרֵאשִׁית", ולאחר מכן גם את שתי האותיות האחרונות, נותרנו עם השורש ר.א.ש., או עם המילה "ראש". הראש מגיח. זוהי ההתחלה.

ודאי תוכלו לנחש כעת במה עוסק הסיפור שלנו, זהו סיפור לידה.

הגורמים השונים שמנינו מצטרפים יחד לכדי תמונה שלמה אחת, המספרת לנו אודות לידתו של העולם. "תֹהוּ וָבֹהוּ" מתארים מצב של בלבול. "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" דבר מה מתהווה במעמקים, בתוך העלטה הגמורה. מי יודע מה מסתתר שם בפנים, בחשיכה שברחם, במסתורין העמוק. "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" היא ירידת המים והנשמה/ הנשימה הראשונה של התינוק שנולד.

ואז מסופר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג). התינוק פוקח לראשונה את עיניו ורואה אור. המילים "וַיְהִי אוֹר" נשמעות כצעקה, עת התינוק יוצא מרחם אימו ומגיח לאוויר העולם.

כמה נפלא שהסיפור הראשון בתורה נפתח בתיאור של לידה. וכמו בכל לידה, הגיבורה המרכזית שלו היא אישה. סיפור לידת העולם מעניק חשיבות מיוחדת לאישה, האם. בתנ"ך כולו לא נזכרות הרבה נשים, והן אינן זוכות למקום מכובד דיו על דפי ההיסטוריה המקראית. סיפור הבריאה עוסק בדבר שמייחד את האישה והוא יכולתה ללדת ולהביא חיים לעולם.
סיפור בריאת העולם שלנו הוא תיאור של אם יולדת, היוצרת חיים.

הכנה לתרגיל

הבה נעיין שוב בחמשת המרכיבים המתארים את הבריאה:
תוהו ובוהו. חושך. תהום. רוח. מים.
החוויה של לידה, במשמעות של אם המביאה ילד לעולם, היא חוויה שרק חלק מאיתנו חוו בעצמם. לכן נתייחס ללידה כשינוי משמעותי או אירוע מכריע שקרה במהלך חיינו. אירוע מסוג זה גורם לנו לגדול, להתבגר. הוא מטלטל אך גם מצמיח.
חשבו על החיים שלכם כילדים, כנערים וכמבוגרים. היזכרו בחוויה מעצבת ויוצאת דופן. אירוע מהנה או אולי מכאיב, שהשפיע עליכם בצורה חזקה וגרם לכם לשינוי משמעותי. דבר מה שבעקבותיו חשתם שהפכתם לאדם אחר ושלעולם לא תוכלו או לא תרצו לחזור להיות מי שהייתם קודם לכן.

• איך חשתם במהלך האירוע? כיצד אתם מבינים אותו כיום במבט לאחור?
• כיצד האירוע הזה שינה אתכם? במה אתם שונים ממי שהייתם קודם לכן?

תרגיל כיתתי

חומרים: דפי נייר בשלושה צבעים, דף נוסף וחָלַק שישמש רקע לעבודה, צמר חתוך באורכים שונים, דבק סטיק/פלסטי.
הוראות: צרו באמצעות החומרים את סיפור הלידה שלכם. קרעו את הנייר בידיים, אל תשתמשו במספריים. שימו לב שלנייר יש טבע משלו. גם מקריות היא דבר חיובי. קרעו ותנו צורה לשלוש חתיכות נייר:
האחת – מסמנת את האירוע, החוויה ששינתה את חייכם מן הקצה אל הקצה.
השנייה – מסמנת את ההשפעה המיידית של האירוע עליכם, מבחינה פיזית ונפשית.
השלישית – מסמנת את ההשפעה לטווח ארוך, כיצד האירוע שינה אתכם.
שלוש החתיכות צריכות להיות מונחות על הדף באופן בו הן מתייחסות אחת לשנייה. הוסיפו חתיכות צמר על פי הצורך. ניתן להשתמש בדבק.
צלמו את היצירה.
הנחיות כלליות: אל תנסו ליצור משהו "יפה", המשמעות היא העיקר. המטרה בתרגיל היא להביע רגשות ומחשבות בצורה חזותית. זה לא עניין של כישרון אמנותי.

העלאת הדברים על הכתב
לאחר שיצרתם את סיפור הלידה שלכם, תארו במילים את תהליך היצירה.
כעת התבוננו בעבודתכם:

• מה אתם רואים? מה אתם רואים בדמיונכם? מה הלך הרוח של היצירה (שמחה, דיכאון, בלבול, מכאוב, דאגה, התרגשות, הרפתקה)
• איך משפיעים הצבע, הגודל, הפרופורציות, והמיקום של חתיכות הנייר?
• אילו היבטים נוספים חושפים את משמעות היצירה?

העלו את הדברים על הכתב.

 הוראות לדיון הקבוצתי

הקבוצה נפגשת. אם מדובר בקבוצה שיש בה יותר משישה אנשים, ניתן להתחלק לקבוצות קטנות או לזוגות. הפעילות מתרחשת בתוך הקבוצה הקטנה. כל אחד מניח את עבודתו, וחברי הקבוצה שלו מתבוננים בעבודות. בוחרים עבודה אחת. תחילה חברי הקבוצה מגיבים לעבודה, ומתארים מה הם רואים. רק לאחר מכן, בעל העבודה מדבר, ומסביר לאחרים מה התכוון לעשות ביצירתו.
לאחר הפעילות מתכנסים יחד כדי לשוחח על השיעור. האם ראיתם משהו יוצא דופן. האם הועיל, האם הייתם משנים משהו.

העלאת הדברים על הכתב

לאחר השיעור כתבו את תגובות חבריכם לקבוצה. מה למדתם מהם? האם הם ראו משהו שאתם לא ראיתם? האם כתוצאה מכך יש לכם תובנות חדשות?
כעת הביטו בטקסט המקראי מבראשית א, א-ג. האם השתנה וכיצד? כיצד השתנתם אתם, כתוצאה מקריאתו? מה היחס שלכם עתה לפסוקים המקראיים?
הפסוקים הם כבר חלק מכם. ראו מה קרה. הפסוקים השתנו בעיניכם, וגם אתם עברתם תהליך של שינוי שכלי ורגשי. ראש, לב, יד. הלימוד האינטלקטואלי של הטקסט מתרחש בראש, זהו רק השלב הראשון. אנחנו מבקשים את הקשר הרגשי שלנו לטקסט, זה המתרחש בלב. בשלב האחרון, היד יוצרת ומתרגמת את הדברים ליצירה ויזואלית שאיננה מילולית.
זהו התהליך של "מדרש במו ידיך".
אם ברצונכם לקבל תגובה אישית על עבודתכם מהמנחה, שלחו לה או לו את התצלום של העבודה ואת הדברים שכתבתם.

לִמדו את הפסוקים מבראשית א, א-ג עם אדם אחר (בן משפחה, אדם קרוב, חבר). תנו להם לעשות את התרגיל היצירתי ולתאר אותו בכתב. הגיבו ליצירה שלהם. העלו על הכתב את התרשמויותיכם. כתבו מה הוסיף לכם הלימוד המשותף, ומה למדתם ממנו.