אודות היצירה

הגדת סרייבו: שבעת ימי הבריאה

שם האמן: אמן לא ידוע

העמוד הימני (מימין לשמאל):
1. מצב התוהו ובוהו הראשוני מומחש על ידי מים לבנים שהחושך עוטף ממעל. גלים כהים ואנכיים, המסמלים את רוח הקודש המרחפת מעל פני המים, נעים מעל המים ומתמזגים עם העלטה.
2. ההפרדה בין אור לחושך ביום הראשון של הבריאה נראית כתיחום סימטרי ושוויוני בין חצי שחור לחצי לבן.
3. ביום השני לבריאה העולם מתחיל להתארגן ומצטמצם לכדי כדור בו גלי המים מופרדים מהרקיע הלבן שמעליהם. אלומת האור שמעל מייצגת את דבר האל, שבורא את כל יצירי העולם במאמר.
4. ביום השלישי לבריאה מצמיחה היבשה עצים ודשא. גם כאן דבר האל מסומל על ידי אלומת אור.
העמוד השמאלי:
5. ביום הרביעי לבריאה נראים מעל הארץ הפורחת בגבולות הכדור שני מאורות, קטן ושחור המייצג את הירח וגדול ובהיר המייצג את השמש.
6. ביום החמישי היבשה מתמלאת בבעלי חיים והמים בדגים ושאר יצורי מים.
7. ביום השישי מאכלסות את היבשה חיות נוספות וגם אדם עירום ששוכב על הדשא לצד שאר הברואים.
8. ביום השביעי רואים אדם (או אולי האנשת האל) נח ממלאכת הבריאה ומשקיף על הבריאה בעודו יושב על כס הדומה למזבח.

מקור: בראשית א-ב

טכניקה: איור צבע

מיקום: המוזאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה, סרייבו

תאריך: 1350

על כתב היד

הגדת סרייבו היא הגדה שנכתבה וצוירה ביד באמצע המאה ה-14 בברצלונה שבקטלוניה (בספרד), והיא אחד מכתבי היד היהודיים המפורסמים בעולם. היא נקראת על שמה של העיר שהיא שמורה בה כיום. העמודים הראשונים בהגדה הם עמודים מצוירים במיניאטורות המתארות את סיפור התורה מבריאת העולם ועד מות משה. באיורים משולבים גם עלי זהב.

 

לקריאה נוספת (בעברית)

תיאור היצירה

בהגדה אין חתימת האמן, אך אפשר לקבוע כמעט בוודאות שהוא היה יהודי (שלא כמו כתבי יד רבים מהאזור שביצירתם נעזרו באמן נוצרי), אף שאלמנטים רבים לקוחים מסגנון הציור הנוצרי כמו הצבעים אדום וכחול, מבנה "השער" של המלבנים וכדומה.

האיור נפרס על כפולת עמודים מחולקת לשמונה מלבנים – התוהו ובוהו, ששת ימי הבריאה ושבת המנוחה. בכל איור של יום מימי הבריאה מתואר הדבר שנברא באותו היום לפי סיפור הבריאה בחומש בראשית, נוסף על הדברים שנבראו בימים הקודמים. לכל איור יש טקסט המתאר בתמציתיות את יום הבריאה ואת מה שנברא בו.

 

להסבר של פרופ' שלום צבר על האיורים (בעברית)

פירושים וסמלים

פתיחת ההגדה בסיפור בריאת העולם ולא בסיפורו של העם היהודי או ביציאת מצרים היא אמירה סמלית כלפי הנוצרים – הצהרה שסיפור הבריאה הוא סיפור יהודי. כמו כן בביבליות הנוצריות יש לעתים פירוש לאיורים למען פשוטי העם בשפת המקום, ואילו כאן אין צורך בפירוש, שכן כולם מכירים את התיאור מהמקור – התורה בעברית המקראית. דמותו של אלוהים אינה מופיעה – היא מופשטת (למשל מעין קווים הנמתחים מהשמים לארץ), גם זאת בניגוד להאנשתו בציורים נוצריים. בשבת מצוירת דמות נחה – ביטוי למצוות המנוחה בשבת המוזכרת בפסוקים. דמות האדם דומה מאוד לדמותו של אלוהים באיורים הנוצריים של בריאת העולם.

לשיחה

  • מה מאפיין את התיאורים של ימי הבריאה? מדוע לדעתכם כך בחר האמן לתארם?
  • תארו את ההתפתחות המתרחשת מיום ליום באיורים. איזה עיקרון מבטאת התפתחות זו?
  • שימו לב לשמים ולארץ – מה מאפיין אותם? במה הם דומים לעולם המציאותי שאנחנו מכירים היום בזכות טכנולוגיות הלוויינים ובמה הם שונים ממנו?
  • האיורים מתארים את שבעת ימי הבריאה, כלומר גם את יום השבת. ביצירות הנוצריות מתוארים רק ששת ימי הבריאה, ללא יום המנוחה. מדוע?
  • כדאי להשוות בין איור זה לציור "עתיק יומין" של ויליאם בלייק: איך מתואר בורא העולם בכל אחד מהציורים? מה המטרה של כל ציור? ממה נובעים ההבדלים בין כתב היד היהודי לציור של בלייק?

פעילות יצירתית

ציירו אינטרפרטציה מינימליסטית משלכם לבריאת העולם בסגנון הגדת סרייבו: חלקו דף לשמונה מלבנים, וציירו בהם את ימי הבריאה באופן מינימליסטי. בחרו את הצבעים לפי המשמעות שלהם, אך נסו לצמצם את מספר הצבעים. תכננו מראש: מה יהיה בכל מלבן?

במקום לצייר, תוכלו ליצור באמצעות ניירות בשני צבעים אותם תקרעו או תגזרו ותחברו כקולאז'.

שילוב היצירה בתכנית הלימודים

בשיעורי תנ"ך אפשר לשלב את האיור בלימוד בריאת העולם בספר בראשית. בשיעורי היסטוריה אפשר לשלבו בלימוד על תור הזהב בספרד.