הסגידה לעגל הזהב

משמאל קבוצה מבני ישראל רוקדת בלהט סביב עגל הזהב העומד על מעמד, ומימין רבים סוגדים לו בכריעה או נושאים את ידיהם. בין שתי הקבוצות דמות בלבן מושיטה את ידה. אהרן עומד כנגדה ומצביע על העגל. משמאל מאחור, בשיפולי הר מרוחק, משה משבר את לוחות הברית – לוח אחד מוטל שבור, והאחר מונף בידיו. יהושע המבוהל מאחוריו. ברקע נוף מאיים ומזג אוויר סוער, והשמש מוסתרת בעננים כהים.

העגל בציור הוא למעשה שור בוגר. ייתכן שיש פה אזכור לשור אַפּיס, האל של המצרים שמהם ברחו בני ישראל, אך כעת, לפני שהם מקבלים עליהם דת חדשה, הם רוצים לחזור למוכר להם. אולי הבחירה לתאר את העגל בדמות שור מרמזת על נסיגה כלשהי אצל העם.

ההתרחשות החשובה והמשמעותית ביותר לעתיד העם היא דווקא בצד, כמעט נעלמת: משה יורד מההר ושובר את לוחות הברית. הציור מעביר לנו את המסר שבהמולה ובעומס של האנשים הרוקדים והסוגדים לעגל בהמוניהם, קל מאוד להחמיץ את העיקר שעדיין נמצא הרחק מאחור אך בעוד רגע ישפיע על כל הנוכחים. לריקודים ולאקסטזה יש צבעוניות וחיות שמושכות את העם יותר ממשה והלוחות.

כאשר משווים את הציור לציור שעליו כנראה התבסס פוסן, פרסקו של הסטודיו של רפאל בוותיקן, אפשר לראות אילו פרטים הוא בחר להדגיש: הפסל גבוה וגדול ולכן דרמטי יותר, והעם רוקד וסוגד לפסל בהתלהבות, עד כדי אקסטזה.

את הדרמה והאקסטזה פוסן יוצר בכמה דרכים, למשל בתנועתיות הרבה של קבוצת הדמויות משמאל  וגם של הבגדים שלהם – סרטים מעופפים, ואברי גוף משתלבים זה בזה. הם רוקדים יחד ומתלכדים למעין דמות משולבת אחת.

קבוצת הדמויות מימין בתהליך של כניסה לאקסטזה – לכל דמות הבעת פנים מעט שונה ותנוחה שונה, וכך מוחש מעין תהליך שכולם עוברים יחד בקבוצה, והם נסחפים אחר האשליה שנותן להם העגל שהם עצמם יצרו. היחידים המפנים את פניהם הלאה מהמתרחש הם התינוקות – רק הם תמימים דיים ואינם מושפעים מהאליל החדש.

חלק חשוב בציור הוא הנוף – אין הוא רק רקע לציור אלא חלק בלתי נפרד מהבעת הרעיון שבו: שני הצוקים החשופים והמאיימים מהצדדים, שלדי העצים המתים והשמים האפורים המרמזים על סערה מתקרבת – כל אלה מספרים שהתוצאה של ההתרחשות הנלהבת מלפנים תהיה שלילית ומשהו רע ייוולד מהמעשה הפזיז של העם ושל אהרן.

אף שהעגל בולט בציור, הוא אינו במרכז אלא נוטה לשמאל, בצד של חבורת הרוקדים, ואפשר לראות במבנה החבורה הד לעגל עצמו – כאילו הם עצמם הופכים למעין חיה ומאבדים את אנושיותם בריקוד הנלהב שלהם. בולטת בהם הדמות הלובשת טוניקה כתומה שצבעה דומה לצבע העגל, וקשה לדעת אילו מהרגליים שלה ואילו של דמויות אחרות.

אהרן והרקדנית בלבן מייצגים שני כוחות מנוגדים שמתחרים על לבם של אנשי הקבוצה מימין – הרוקדת מציעה להם להצטרף לרוקדים שכבר נסחפו בסגידתם, ואילו אהרן מצביע על העגל ובעצם גם על משה, מאיים ומזכיר שלמעשה זו דרך מוטעית ואל להם להיסחף אליה.

סרטון להרחבה (באנגלית עם אפשרות לכתוביות בעברית). אפשר להציג לתלמידים את הרגעים הראשונים להתרשמות מגודל הציור.

• הציור עמוס בהתרחשויות רבות שמספרות סיפור שלם. מצאו את חלקי הסיפור, והסבירו כיצד הם מאופיינים בציור – בדמויות, בנוף ובצבעים.
• אילו רגשות מובעים בציור ובאילו אמצעים?
• אפשר לראות בקבוצה מימין דמויות המייצגות מעין "סטופ מושן" של דמות אחת שעוברת תהליך שמתחיל בהתחבטות ומסתיים באמונה אקסטטית. כיצד התהליך מתואר בתנוחות ובהבעות הפנים של הדמויות? התחילו בדמות עם הילדים מלפנים.
• הריקוד של הדמויות משמאל נראה מוגזם. נסו לשייך את הגפיים לדמויות. עד כמה הצלחתם? מה לדעתכם רצה הצייר להביע בתיאור זה?
• מה מצויר על ההר משמאל מאחור? מדוע תיאור זה קטן ונמצא בצד?
• פוסן הושפע מאוד מפסלים ותגליפים עתיקים, וכן מציורי הרנסנס. ייתכן שביסס את הציור על פרסקו מהסטודיו של  הצייר רפאל הנמצא בוותיקן. אילו מאפיינים שאב מציור זה? אילו דברים בחר להציג בצורה שונה ולמה?
• השוואה לתיאור עגל הזהב בכותרת עמוד בכנסיית מנזר סנט מרי מדלן בווזלה: מה ההבדל המהותי בבחירה של תיאור הסצנה? אילו מאפיינים היו מרכזיים בעיני כל אחד מהיוצרים, וכיצד שירתה בחירתו של כל יוצר את מטרתו?

אפשר לראות בציור רגע קולנועי דחוס ורב-פנים. איזה פסקול מתאים לכל אחד מחלקי הציור לו היה סרט קולנוע?

בחרו קטע מוזיקלי מתאים לכל אחד מחלקי הסצנה: לעגל, לרוקדים, לסוגדים, לאהרן, למשה ויהושע ולנוף. אפשר גם להתאים קטע מוזיקלי לתינוקות ולקבוצת הרצים מאחור – החליטו אם הם מבקשים להתריע על בואו של משה או מאחרים להצטרף למעשה הסגידה לפסל.

אפשר ליצור מצגת או סרטון המתמקדים בכל פעם בחלק אחר, ופס הקול ישתנה על פי החלקים.

בשיעורי תנ"ך אפשר לשלב את הציור בלימוד על חטא העגל.