רות מצהירה על נאמנותה לנעמי

נעמי הזקנה והכפופה רוכבת על חמור, ביד שמאל היא אוחזת ברסן, ובימינה היא הודפת ממנה את רות שמבקשת את קרבתה. על החמור מאחוריה מיטלטליה האישיים. נעמי מרימה את כפותיה ונושאת את עיניה אליה בתחינה אילמת. בנוף האוריינטלי מאחור, הרחק מעבר לגשר, נראית דמות שפניה לכיוון ההפוך של דרכה של נעמי.

בסצנה זו ברוב הציורים הקודמים שהכיר האמן, רות ונעמי כבר מאוחדות לעומת ערפה, אחרי שנעמי הסכימה לבקשתה של רות וערפה נפרדה ממנה. לסטמן בוחר להציג את הסצנה בצורה שונה מהתיאורים עד זמנו, אנושית יותר: ערפה כבר החליטה לחזור, היא מחוץ לסצנה. נעמי ורות מצויות בוויכוח, ויש פה התנגשות של שני רצונות: נעמי כבר יודעת לאן פניה מועדות, היא מוכנה להמשיך בדרכה, וביד בוטחת היא דוחה את כלתה הצעירה. רות עדיין לא הצטרפה אליה, פניה אינן לכיוון הדרך של חמותה אלא לגמרי מולה, וכך כל גופה ומחוותיה. היא נחושה בהחלטתה לדבוק בנעמי, והכיוון שאליו תלך אינו חשוב לה. היא הפוכה מערפה המוכנה לדרך: אין לה שום צידה או חפצים, ובגדיה אינם מתאימים לדרך הארוכה, כלומר החלטתה אימפולסיבית, ועובדה זו מעצימה את הרגש.

• איזה רגע של השיחה בין נעמי לרות תפס האמן בציור? ציינו את הפסוק או את הפסוקים המתאימים.
• על אילו כוונות, תחושות ורגשות של נעמי ורות מעידים התנוחות שלהן, לבושן והבעות פניהן?
• מדוע לדעתכם ערפה מחוץ לסצנה ודמותה מעורפלת ורחוקה מאחור? מה האמן מביע בכך?

השוואה לציור "רות ונעמי" של פיליפ הרמוגנס קלדרון: מהם ההבדלים הבולטים בדרך שבה בחרו האמנים לתאר את הסצנה? מה משמעות ההבדל במקומה של ערפה בין שני הציורים? מה מביעים העמידה והמיקום של הצמד רות ונעמי בכל ציור?

הגדילו את דמותה של ערפה – כיצד היא נראית? מה הבעת פניה? כתבו מה היא חושבת על כל אחת מהדמויות האחרות ועל עתידן לפי היכרותה איתן ולפי מראה פניהן ותנועותיהן.

בשיעורי תרבות יהודית ישראלית אפשר לשלב את הציור בלימוד על חג השבועות ומגילת רות.