מציאת בית מס' 89: ושתי (פרשתה)

ושתי, בעלת עור כחול וכנפי מלאך, כורעת ברך מאחורי בית בסגנון מוּרי שחזיתו פרוצה והוא במצב של הרס מתמשך. בקירותיו עיגולים שיכולים להזכיר פגיעת כדורים או עיניים, ונורה אחת מאירה אותו. היא לובשת בגד הודי, ידה האחת מקיפה את הבית, ופניה המוגדלים במידה לא פרופורציונלית מציצים מבעד לדלתות. בבית כיסא שנפל אחור על רצפת לוח שחמט, וכתם דם פורץ ומתפשט על הרצפה סביב הכיסא. ברקע הרים מוריקים ושמים תכולים.

הציור שייך לסדרת הציורים של בנג'מין מציאת בית העוסקת בשאלות של זהות ושייכות ולתת-הסדרה פֵרֶשְׁתֶה (מלאך בשפת האוּרדוּ) הממוקדת בנשים מהתנ"ך, ובעיקר נשים שנדחקו הצדה ושסיפורן לא סופר במלואו. כמו בכל הסדרה, הצבע הכחול של הדמויות הנשיות מעניק להן נוכחות שמימית ואלוהית (העור הכחול מאפיין את האל ההודי קרישנה) ומעביר אותן לממד שמעבר לקיום הרגיל. הסיפור של ושתי נקטע לאחר שהיא עוזבת את בית המלוכה, והציור מחזיר אותה לחיים בעת המודרנית, מלאכית וחופשית על רקע של אחו מוריק ופתוח שמים. היא גורשה, וכעת היא מתבוננת פנימה, וההתבוננות מעוררת בה תמיהה ותהיות. כמו אליס בארץ הפלאות, היא כורעת על ברכיה ומעוותת את עצמה כדי שתוכל להציץ מבעד לחלון אל ההיסטוריה שהתרחשה בתקופה ההיא, הן של העם היהודי הן של העולם כולו. צבעי הבית הם שחור ולבן, כמו עיתון שמבשר באפרוריות על המאורעות המחרידים. הוא מוכה מלחמה, ובקירותיו סימני פגיעות של כדורים. המנורה בתקרתו צורתה צורת נר תמיד ומעוררת אסוציאציה של בית כנסת שחרב או נשרף. הרצפה נראית כמו לוח שחמט – משחק המלכים – המזכיר דורות שלמים של אנשים ששימשו כלי משחק בידי רודנים. גם המלכים עצמם לא שרדו – כיסאם נפל, אך הם הותירו אחריהם עִיֵי חורבות ודם רב. הארובה מזכירה את המשרפות שבהן עלו לשמים מיליונים בדורות הקודמים. אך המראה אינו בהכרח מייצג אך ורק את ההיסטוריה: הבית עודנו שם, המלחמות לא נעלמו מן העולם, וההיסטוריה ממשיכה לשחזר את הטעויות שלה שוב ושוב – מה שנעשה בוושתי עצמה ממשיך להיעשות בנשים גם בימינו.

• מה מאפיין את דמותה של ושתי בציור? מה המשמעות של מאפיינים אלו?
• מה מסמלים הבית והמראה שלו (הצבעים שחור ולבן, הקירות הפגועים, רצפת לוח השחמט, הדם, הכיסא, נר התמיד והחורים בקירות)?
• אפשר להסתכל על הציור גם מזווית הסיפור האישי של ושתי ולהבין כי היא מסמלת אישה שהיא קרבן לאלימות במשפחה שהצליחה להימלט מגורלה המר. פַּתחו את הדימוי הזה, והסבירו אותו על פי הפרטים בציור. השוו את הדימוי לסיפור ושתי במגילה.
• השוואה לתחריט "סירובה של ושתי" של גוסטב דורה: מה מסמלת נקודת הזמן שבחרו בה שני האמנים, וכיצד היא באה לידי ביטוי בדמותה של ושתי ביצירות? הציור של בנג'מין ריק מאדם למעט ושתי, ואילו בתחריטו של דורה היא מוקפת גברים רבים. מה הסיבה לכל אחת מהקומפוזיציות?

ציירו את הבית החדש של ושתי – הבית שהקימה לעצמה לאחר שגורשה בבושת פנים ממלכותה. איך הוא נראה? מה יש בו? חשבו גם מה אין בו. מהם צבעיו? מי עוד נמצא בו? איזה רהיט עיקרי יהיה בו?

בשיעורי תרבות יהודית אפשר לשלב את הציור בלימוד על חג הפורים. בשיעורי מגדר אפשר לשלבו בלימוד על מעמד האישה.